העין מלאכותיט – עשמה ואפים מעקע המדע ב-2026

העין מלאכותיט – עשמה ואפים מעקע המדע ב-2026

מהשתלת רשתית ועד רשתית מלאכותית והשתלת עין שלמה

הרעיון ליצור עין מלאכותית שתחליף לחלוטין את העין האנושית ותחזיר לעיוורים את הראייה שייך מזמן בעיקר למדע בדיוני. אולם בעשורים האחרונים, הנדסה ביו-רפואית, מיקרואלקטרוניקה, מדעי המוח ובינה מלאכותית החלו בהדרגה להפוך את הרעיון הזה למשימת מחקר של ממש.

כיום כבר קיימות מערכות מושתלות המסוגלות לייצר תחושות חזותיות באמצעות גירוי חשמלי של הרשתית או המוח. כמו כן פותחו רשתיות מלאכותיות המשחזרות חלק מתפקודי הרשתית הביולוגית. בשנת 2025, תוצאות קליניות של מערכת PRIMA הראו שיקום ראייה מרכזית תפקודית בחלק מהחולים עם ניוון מקולרי מתקדם. (New England Journal of Medicine)

באוגוסט 2026, חוקרים מאוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה פרסמו ב חומרי טבע מערכת חדשה בשם THE-BRENA, המייצג רשתית מלאכותית חצי כדורית ברזולוציה גבוהה עם תמונה בצבע מלא ושדה ראייה רחב מאוד. (טֶבַע)

למרות ההישגים המרשימים הללו, נכון לשנת 2026, עדיין אין למדע עין מלאכותית שניתן להציב במקום העין האנושית ולשחזר את תפקידיה במלואם.


מהי בעצם העין האנושית?

כדי להבין את מורכבות המשימה, יש לזכור שהעין אינה רק מצלמה ביולוגית.

העין האנושית מכילה מערכת אופטית המורכבת מהקרנית, העדשה ומבנים אחרים הממקדים את האור ברשתית. הרשתית, לעומת זאת, היא חיישן אור לא פשוט. זוהי רקמת עצב מורכבת המכילה קולטנים – מוטות וחרוטים – כמו גם סוגים רבים אחרים של תאי עצב.

המידע המתקבל מומר לאותות חשמליים, מעובד חלקית כבר ברשתית ולאחר מכן מועבר דרך עצב הראייה למוח.

לכן, עין מלאכותית שלמה חייבת לפתור בו זמנית מספר בעיות הנדסיות וביולוגיות שונות:

  • לקבל אור;
  • למקד את התמונה;
  • להמיר אור לאותות חשמליים;
  • לעבד מידע חזותי;
  • לקודד מידע זה באופן התואם למערכת העצבים;
  • להעביר אותות למוח;
  • לעבוד בבטחה בגוף האדם;
  • להשתמש בכמות מינימלית של אנרגיה;
  • להיות תואם ביולוגי;
  • ומתפקדים באופן אמין במשך שנים רבות.

זהו השלב האחרון – תקשורת עם המוח האנושי – שנותר אחד המכשולים הגדולים ביותר ליצירת עין מלאכותית מתפקדת במלואה.


פרויקט Argus II – אחת ההצלחות הגדולות הראשונות

אחד הפרויקטים המפורסמים ביותר בתחום הראייה המלאכותית הוא מערכת תותבת רשתית Argus II, פותח במקור על ידי Second Sight Medical Products.

המערכת משתמשת במצלמה קטנה המותקנת על משקפיים. המצלמה מקבלת תמונה המעובדת על ידי מעבד חיצוני. לאחר מכן, המידע מועבר למערכת אלקטרונית מושתלת המגרה את הרשתית באמצעות אלקטרודות.

Argus II קיבלה אישור אירופאי לשימוש בחולים מסוימים עם אובדן ראייה חמור עקב רטיניטיס פיגמנטוזה, ובפברואר 2013 קיבלה אישור מה-FDA האמריקאי במסגרת הליך פטור ממכשיר הומניטרי.

המערכת הייתה הדגמה חשובה לכך ששתל אלקטרוני יכול לגרום לתפיסה חזותית מלאכותית שימושית.

עם זאת, חשוב לציין שהארגוס II אינו עין מלאכותית שלמה.

המערכת אינה מחליפה את המערכת האופטית של העין, אינה משחזרת את הרשתית התקינה ואינה מספקת ראייה טבעית.

כמו כן, ה-Argus II אינה עוד מערכת מסחרית עדכנית. הייצור והמכירות הופסקו כאשר מפתחים מתמקדים בדור הבא של טכנולוגיית ראייה מלאכותית. (SEC)


השתלות הרווארד/MIT ותת-רשתית

גישת מחקר חשובה נוספת פותחה על ידי צוותים הקשורים ל- Massachusetts Eye and Ear ו-MIT, כולל ג’וזף ריזו וג’ון וויאט.

בגישה זו, מערך האלקטרודות ממוקם בחלל התת-רשתי – מתחת לרשתית.

הרעיון הוא שהשתל האלקטרוני ממוקם קרוב יותר למבנה הטבעי של הרשתית וממריץ את תאי העצב הנותרים הפועלים.

זוהי גישה שונה מהותית ממערכות המעוררות ישירות תאי גנגליון ברשתית.

מחקר כזה מדגים את אחד העקרונות המרכזיים של תותבות חזותיות מודרניות: במקום לנסות לשחזר את האיבר הביולוגי כולו, הטכנולוגיה יכולה לעקוף חלק פגום במערכת הראייה ולהעביר את המידע למבנים העצביים המתפקדים הנותרים.


PRIMA – דור חדש של רשתית מלאכותית פוטו-וולטאית

אחת הגישות המודרניות המעניינות ביותר היא PRIMA, פותח במקור על ידי הצוות של דניאל פאלנקר באוניברסיטת סטנפורד.

PRIMA משתמשת בשתל פוטו-וולטאי קטן תת-רשתי המורכב ממספר דיודות מיקרוסקופיות.

המערכת משתמשת במשקפיים מיוחדים המכילים מצלמה ומערכת אופטית. התמונה המתקבלת מומרת לאור קרוב לאינפרא אדום ומוקרנת על השתל.

פוטודיודות בשתל ממירות פעימות אור לאותות חשמליים המעוררים תאי עצב ברשתית.

לפיכך, המערכת משתמשת בחלק מהארכיטקטורה העצבית הטבעית של העין, במקום לנסות להחליף אותה לחלוטין.

תוצאות קליניות

תוצאות הניסוי הקליני הגדול של PRIMA, שפורסמו ב New England Journal of Medicine, מייצגים שלב חשוב בהתפתחות תותבות רשתית.

במחקר הושתלו 38 חולים עם ניוון גיאוגרפי עקב ניוון מקולרי הקשור לגיל.

מתוך 32 המטופלים שעברו מעקב לאחר 12 חודשים, 26 – או 81% – הראו שיפור משמעותי מבחינה קלינית בחדות הראייה. (New England Journal of Medicine)

בעת שימוש בהגדלה דיגיטלית, חלק מהמשתתפים השיגו חדות ראייה המאפשרת להם לקרוא טקסט, כולל ספרים, תוויות וחפצים יומיומיים אחרים. (רפואת סטנפורד)

זוהי תוצאה חשובה ביותר, אך PRIMA שוב אינה עין מלאכותית שלמה.

הוא משחזר חלק מוגבל מתפקוד הראייה במחלה ספציפית ומשתמש במערכת הראייה הביולוגית שנותרה.


Bionic Vision Technologies

גישה נוספת פותחה על ידי Bionic Vision Technologies (BVT) באוסטרליה.

החברה מפתחת מערכת על-כורואידית שבה מניחים אלקטרודות בסמוך לחלק האחורי של העין מבלי להחליף את העין עצמה.

ביקורות שפורסמו על תותבות רשתית אלקטרוניות מתארות תוצאות קליניות מוקדמות עם תפיסת אור ושיפורים תפקודיים בתת-קבוצה של חולים. יחד עם זאת, המערכת לא קיבלה אישור רגולטורי כתחליף זמין נרחב לעין האנושית. (PubMed Central (PMC))

הטכנולוגיה מציגה דרך אפשרית נוספת לראייה מלאכותית – גירוי חשמלי של מערכת הראייה, מבלי להחליף פיזית את כל איבר העין.


אוריון – עוקף את העין

זו גישה עוד יותר קיצונית מערכת תותבת קורטיקלית חזותית של אוריון.

במקום הנחת שתל אלקטרוני בעין, המערכת שואפת לעקוף את העין הפגועה ולעורר ישירות את קליפת הראייה של המוח.

בגישה זו המצלמה קולטת מידע על הסביבה, ומערכת אלקטרונית ממירה את המידע לדחפים חשמליים המוזנים לאלקטרודות מושתלות באזור קליפת הראייה.

זה מעניין במיוחד במחלות שבהן לא רק הרשתית אלא גם חלקים אחרים של העין נפגעים קשות.

על פי המידע שפרסמו המפתחים, המחקר הקליני המוקדם של אוריון, בן שש שנים, הסתיים במרץ 2025, במטרה להגיע לשלב הבא של הפיתוח הקליני.

אוריון מראה ש”העין המלאכותית” העתידית עשויה למעשה לא להיות מוגבלת לעין עצמה. זה יכול לייצג מערכת שלמה:

מצלמה ← מעבד ← קוד עצבי ← שתל מוח ← קליפת מוח חזותית


דור חדש: THE-BRENA – רשתית מלאכותית עם ראיית צבע מלאה

באוגוסט 2026 במגזין חומרי טבע פורסם פיתוח מעניין במיוחד של צוות מאוניברסיטת הונג קונג למדע וטכנולוגיה.

החוקרים מציגים מערכת בהשראת ביו בשם THE-BRENA, מבוסס על רשתית מלאכותית חצי כדורית.

לטכנולוגיה יש:

  • 367,500 פיקסלים;
  • צפיפות 1,905 פיקסלים לאינץ’;
  • תמונה בצבע מלא;
  • טווח ספקטרלי בין כ-300 ל-800 ננומטר;
  • שדה ראייה מעל 160°;
  • עיבוד תנועה ישירות בחיישן. (טֶבַע)

מעניין במיוחד הוא שהמערכת משתמשת במבנה חצי כדורי מעוקל הדומה לגיאומטריה של הרשתית האנושית.

במצלמה מסורתית, החיישן השטוח והמערכת האופטית חייבים לפצות על סטיות אופטיות שונות. עם העיצוב ההמיספרתי, ניתן להפחית חלק מהמגבלות הללו.

המערכת גם הפגינה הפחתה משמעותית בזרימת המידע הנדרשת במהלך זיהוי תנועה, כאשר המחברים דיווחו על דרישות רוחב פס נמוכות יותר ב-99.95% בהשוואה לעיבוד מסורתי מבוסס-מסגרת בניסוי המסוים. (טֶבַע)

עם זאת, חשוב להדגיש כי THE-BRENA כן חיישן חזותי מלאכותי בהשראת ביו, לא עין מלאכותית שהושתלה באדם.

ההבחנה הזו חיונית.


ההשתלה הראשונה של עין אנושית שלמה

במקביל להתפתחות העיניים האלקטרוניות, מתפתחת גישה מדעית מעניינת נוספת – השתלת עין ביולוגית שלמה.

במאי 2023, צוות ב-NYU Langone Health ביצע את ההשתלה המוצלחת הראשונה בעולם של עין אנושית שלמה בשילוב עם השתלה של חלק מהפנים.

החולה אהרון ג’יימס איבד את עינו וחלק ניכר מפניו בהלם חשמלי קשה.

במהלך הניתוח, הרופאים משתילים את כל העין, ארובת העין ועצב הראייה יחד עם רקמות נוספות. משך הפעולה כ-21 שעות. (NYU Langone Health)

התוצאה יוצאת דופן מנקודת המבט של רפואת השתלות.

העין המושתלת נשארת בת קיימא. נצפתה אספקת דם תקינה וזרימת דם לרשתית, וחלק מקולטני הפוטו – מוטות וחרוטים – שרדו. (NYU Langone Health)

אבל החולה לא התאושש ראייה עם העין המושתלת.

זוהי אחת העובדות המדעיות החשובות ביותר בהיסטוריה של השתלת עיניים.


מדוע התאוששות עצב הראייה כל כך קשה?

עצב הראייה אינו כבל רגיל.

הוא מכיל מספר עצום של סיבי עצב המחברים את הרשתית למבנים שונים במוח.

בהשתלת עין, הרופאים יכולים לשחזר:

  • אספקת הדם;
  • המיקום המכני של העין;
  • מבנים אנטומיים;
  • חלק מהרקמות;
  • תפקוד הרשתית.

אבל זה לא אומר אוטומטית שמידע מהרשתית יכול להגיע למוח בצורה פונקציונלית.

יש צורך שסיבי העצב יתחברו כראוי למערכת העצבים המרכזית ולשקם את המסלולים העצביים המורכבים.

זו אחת הסיבות העיקריות לכך שהעין המושתלת של אהרון ג’יימס נותרה בת קיימא אך לא החזירה את הראייה.


התוכנית הגדולה להשתלות עין אנושית

ההישג של NYU Langone מכין את הבמה למחקר בקנה מידה גדול יותר.

בשנת 2024, הסוכנות האמריקאית לפרויקטי מחקר מתקדמים לבריאות (ARPA-H) השיקה את התוכנית השתלת שתל עין אנושית (THEA) עם מימון פוטנציאלי של עד 132 מיליון דולר.

המטרה היא לפתח שיטות להשתלה מוצלחת של עין אנושית שלמה, אשר בעתיד תוכל להחזיר את הראייה. (ucihealth.org)

בשנת 2025, NYU Langone הודיעה גם על השתתפות בפרויקט רחב היקף עם יותר מ-40 מדענים, רופאים ונציגי תעשייה שמטרתו להפוך השתלת עין שלמה לטיפול אפשרי לשיקום ראייה. (NYU Langone Health)

זה מראה שהמדע כבר לא רואה בהשתלת עין שלמה אפשרות תיאורטית.


עין מלאכותית אלקטרונית לעומת השתלה ביולוגית

שתי הגישות העיקריות שונות מהותית.

העין המלאכותית האלקטרונית מנסה להחליף את תפקוד מערכת הראייה הביולוגית באמצעות אלקטרוניקה, חיישנים, אלגוריתמים חישוביים ונוירוסטימולציה.

השתלה של עין שלמה מנסה לשמר את איבר הראייה הביולוגי ולשקם את הקשר שלו עם מערכת העצבים.

בעתיד, ניתן לשלב בין שתי הגישות הללו.

לדוגמה, מערכת עתידית עשויה לכלול:

אופטיקה מלאכותית → רשתית מלאכותית → ממשק עצבי → עצב ראי → מוח

אוֹ:

מצלמה ← עיבוד בינה מלאכותית ← השתלת מוח ← קליפת מוח חזותית

אפשרות שלישית היא עין מושתלת ביולוגית בסיוע רפואה רגנרטיבית וטכנולוגיות תיקון עצבי הראייה.


מה חסר בעין המלאכותית המודרנית?

למרות התקדמות אדירה, יש הבדל מהותי בין תותבות מודרניות לראייה אנושית.

העין והמוח האנושיים פועלים כמערכת אחת.

הרשתית האנושית מבצעת עיבוד מקדים מורכב של מידע חזותי עוד לפני שהאותות מגיעים למוח. המערכת בעלת טווח דינמי עצום, מתאימה לתאורה, מזהה תנועה, צבע וניגודיות ופועלת באופן רציף עם צריכת חשמל נמוכה במיוחד.

תותבות אלקטרוניות מודרניות עדיין לא יכולות לשחזר את כל הפונקציונליות הזו.

ברבים מהם, התפיסה החזותית מוגבלת לנקודות אור, צורות, קווי מתאר או תמונות ברזולוציה נמוכה יחסית.

PRIMA מייצג צעד משמעותי קדימה שכן הוא מאפשר לחלק מהמטופלים לקרוא טקסט, אך הוא גם אינו משחזר ראייה תקינה. (New England Journal of Medicine)


האם העין המלאכותית יכולה להיות טובה יותר מהעין האנושית?

מנקודת מבט הנדסית, זה אפשרי מבחינה רעיונית.

מערכת ראייה מלאכותית עתידית עשויה לראות בטווחים מעבר לספקטרום הנראה של האדם, למשל בטווח הקרוב לאינפרא אדום.

יכול להיות לה:

  • זום אופטי או דיגיטלי;
  • חיזוק אוטומטי בתאורה חלשה;
  • ראיית אינפרא אדום;
  • שדה ראייה רחב במיוחד;
  • זיהוי אובייקטים בינה מלאכותית;
  • מדידה ישירה של מרחקים;
  • הקלטת תמונה;
  • תקשורת אלחוטית;
  • אופטיקה אדפטיבית.

במובן זה, העין המלאכותית העתידית יכולה להיות לא רק העתקה של העין האנושית, אלא מערכת ראייה ביונית עם יכולות שאין לראייה טבעית.

עם זאת, זו עדיין פרספקטיבה מדעית וטכנולוגית, לא מציאות קלינית.


מצב הטכנולוגיה בשנת 2026

החל מספטמבר 2026, ניתן להבחין בכמה רמות שונות של פיתוח:

טֶכנוֹלוֹגִיָהמַצָב
ארגוס השניתותבת רשתית מוכחת היסטורית; הייצור מופסק
PRIMAטכנולוגיה מוכחת קלינית לשיקום ראייה תפקודית מוגבלת
Bionic Vision Technologiesפיתוח מערכות מושתלות לראייה מלאכותית
אוריוןפיתוח תותבת ראייה קורטיקלית
THE-BRENAחיישן רשתית/רשתית מלאכותית ברזולוציה גבוהה בהשראת ביו
השתלת עין שלמהמודגם באדם, אך ללא התאוששות הראייה
עין מלאכותית אלקטרונית מתפקדת במלואהעדיין לא הושג

הגבול הגדול הבא – הקשר בין המכונה למוח

הבעיה העיקרית היא כבר לא רק ליצור מצלמה שנראית כמו עין אנושית.

מיקרו-אלקטרוניקה מודרנית יכולה ליצור חיישנים ויזואליים רגישים במיוחד. החיישנים ההמיספריים החדשים יכולים אפילו לחקות את הגיאומטריה של הרשתית ולעבד מידע חזותי ישירות בחיישן. (טֶבַע)

האתגר האמיתי הוא ליצור את ממשק עצבי, שיכול לתרגם באופן אמין את התמונה האלקטרונית לאותות עצביים המובנים למוח האנושי.

זה דורש הבנה לא רק של אופטיקה, אלא גם של:

  • נוירופיזיולוגיה;
  • קידוד עצבי;
  • עיבוד סינפטי;
  • פלסטיות המוח;
  • התחדשות של רקמת עצב;
  • חומרים תואמים ביו;
  • מיקרואלקטרוניקה;
  • בינה מלאכותית.

לכן העין המלאכותית היא הרבה יותר ממצלמה פשוטה המוצבת במסלול האדם.


מַסְקָנָה

התפתחות הראייה המלאכותית בעשורים האחרונים הראתה התקדמות מדהימה.

Argus II הוכיח שמערכת אלקטרונית יכולה ליצור תפיסה חזותית מלאכותית. PRIMA עשתה צעד גדול נוסף על ידי הדגמת שיקום של ראייה מרכזית תפקודית בתת-קבוצה של חולים עם ניוון מקולרי חמור. מערכות קורטיקליות כמו אוריון מחפשות דרך לעקוף את העין הפגועה ולתקשר ישירות עם המוח. בינתיים, רשתיות מלאכותיות חדשות בהשראת ביו, כמו THE-BRENA, שפורסמה ב-2026, מראים באיזו מהירות טכנולוגיית החיישנים החזותיים עצמה מתפתחת. (New England Journal of Medicine)

במקביל, השתלה ראשונה של עין אנושית שלמה הראתה כי ניתן להשתיל את איבר העין עצמו ולהישאר בת קיימא, אך החזרת הראייה דורשת שחזור מוצלח של הקשר המורכב ביותר בין העין למוח. (NYU Langone Health)

לכן ל 2026, עדיין אין עין מלאכותית שיכולה להחליף לחלוטין את העין האנושית ולהחזיר את הראייה האנושית התקינה.

אבל התמונה המדעית כבר שונה מלפני עשר או עשרים שנה.

כיום, למדענים יש תותבות רשתיות עובדות, רשתיות מלאכותיות, ממשקי מוח, חיישנים חזותיים בהשראת ביו ברזולוציה גבוהה, והמקרה המוכח הראשון של עין אנושית שלמה מושתלת.

הצעד הגדול הבא יהיה להפגיש את הטכנולוגיות הללו למערכת אחת שלא רק קולטת אור, אלא הופכת אור ל תפיסה חזותית מלאה המובנת למוח האנושי.

אז העין המלאכותית כבר לא תהיה רק ​​תותב.

זה יהיה סוג חדש איבר ראייה ביוני.

השאר תגובה